<h1>הרוקח סימנים רכ"ג, רכ"ד</h1>
<h2>דף מז.</h2>
סדר תפלת חג הסכות. מתפלל ערבית ליל כניסת סוכה אתה בחרתנו את יום חג הסכות הזה זמן שמחתנו. קידוש בורא פרי הגפן אשר בחר בנו. שהחיינו. נכנס לישב בסוכה מוזגין היין ומברך פרי הגפן אשר בחר בנו אקב"ו לישב בסוכה. שהחיינו. כדמשמע בשילהי מסכת סוכה (דף נ"ו). בשחרית מתפלל כמו בערבית אתה בחרתנו לאחר כל תפלת יוצר נוטלים הלולב ומברך ביום ראשון על נטילת לולב שהחיינו ואחר נטילת לולב מברכין על קריאת ההלל ב"א ה' אלהינו מ"ה אקב"ו לגמור את ההלל. ומנענע בהודו בתחילה ובאנא ה' ובהודו שבסוף ההלל. בפ' ב' דערכין כ"א יום גומרין את ההלל בגולה. ובפ' ערבי פסחים שצריך לברך בסוף ההלל יהללוך ה' ומסיים מלך מהולל בתושבחות. בפרק הקורא את המגילה למפרע (דף כ') כל היום כשר לקריאת הלל לאחר קריאת כל ההלל גומרין כל הקדיש ונוטלין ב' ספרי תורות ואומר גדלו רוממו על הכל יתגדל וקורין ה' בפרשת אמור אל הכהנים מן שור או כשב או עז עד מועדי ה' אל בני ישראל. והמפטיר קורא בפנחס ובחמשה עשר יום עד ומנחתם ונסכה ומפטיר בתרי עשר בזכריה הנה יום בא עד בבית ה' צבאות ביום ההוא. אשרי וקדיש תפלת מוסף ש"ץ ומגן ומחיה קדושה אתה בחרתנו מפני חטאינו והשיאנו רצה מודים ברכת כהנים שים שלום קדיש אין כאלהינו פטום הקטורת קדיש. למנחה אשרי ובא לציון סדר קדושה וקדיש ומתפלל במנחה כמו בשחרית שליח ציבור מתפלל עד המברך את עמו ישראל בשלום קדיש.
למעריב ברכו וכל המעריב ותפלה כמו במנחה קידוש על הכוס למחר קורין ה' מן שור או כשב עד אל בני ישראל כאתמול ומפטיר קורא ובחמשה עשר עד ומנחתה ונסכה ומוסיף וביום השני עד ומנחתה ונסכה. ומפטיר במלכים מן ויקהלו אל המלך שלמה עד לתת לו כצדקתו. במגנצא אין מברכין שהחיינו ביום שני על הלולב. בוורמישא מברכין שהחיינו בנטילת לולב אע"פ שבקידוש מברכין. במוצאי ליל שני מתפלל אתה חוננתנו ומזכיר יעלה ויבא ומבדיל על הכוס בורא פרי הגפן ומבדיל בין קודש לחול. שבת שבחולו של מועד קורין ז' בפר' כי תשא מן ראה אתה אומר אלי עד בחלב אמו והמפטיר קורא במוספין בפנחס ענין היום ומפטיר ביחזקאל מן ביום בא גוג עד וטהרו הארץ.
יום שלישי שהוא יום ראשון של חולו של מועד במגנצא קורין הכהן ביום השני לוי ביום השלישי ישראל ביום השני וישראל האחר ביום השלישי. לעולם השני ישראלים קוראים מה שכהן ולוי קראו. אבל בורמיישא יום ראשון של חולו של מועד כהן קורא ביום השני לוי ביום השלישי ישראל ביום הרביעי וישראל האחר ביום השני וביום השלישי כי הרביעי לעולם קורא מה שכהן ולוי קראו שהוא ספיקי דיומא.
יום הושענא רבה כהן וביום החמישי לוי ביום הששי ישראל ביום השביעי ורביעי ביום הששי וביום השביעי. ומנהג בוורמיישא שאומ' ביום הושענא רבה על הכל יתגדל ולמוסף נעריצך וקדושה אחרונה אדיר אדירנו אבל במגנצא אין אומר על הכל יתגדל ולא קדושה אחרונה וקורין כהן ביום הששי לוי וביום השביעי ישראל ביום הששי וישראל אחר וביום השביעי. וסובבין בכל יום אחר תפלת המוסף פעם אחת ואומ' הושענא אחת ואחר כך אני והו הושיעה נא. כהושעת. אך ביום ז' מוציאין ז' ספרי תורות ומקיפין כל ישראל והושענא ביד כל אחד ואחד וש"ץ ביד ימינו לולב והושענא וביד שמאל האתרוג ומקיפין ז' ואומר הושענות ואחר כך מחזירין התורות למקומן ועומדין לפני ארון הקודש פתוח ואומרין בקול רם למען דעת ואחר כך קדיש.
בכל ז' ימים נוטלין את הלולב לבד מן השבת. ואם מריח באתרוג מברך קודם ב"א ה' אלהינו מ"ה אשר נתן ריח טוב בפירות. וכל ז' הימים בכל שעה שנכנס לישב בסוכה מבר' לישב בסוכ' אך בליל ראשון וב' מברך בורא פרי הגפן ולאחר הקידוש לישב בסוכה. ובחולו של מועד ביום ובלילה מברך המוציא ואחר כך לישב בסוכה. ומתירין איגודו של לולב בהושענא רבה כדי לקיים דברי שניהם ששה כרבנן.
ליל שמיני של עצרת מתפלל מגן ומחיה אתה קדוש אתה בחרתנו ואומר את יום שמיני חג עצרת הזה זמן שמחתנו ומקדש על הכוס ואוכל בסוכה ומברך פרי הגפן אשר בחר בנו שהחיינו ולא יברך לישב בסוכה ומכניס בה מאני מיכלא. למחר קורין ה' בפרשת ראה אנכי מן כל הבכור עד אשר נתן לך והמפטיר קורא בפנחס ביום השמיני עצרת עד את משה. ומפטיר במלכים מן ויהי ככלות עד כל עמי הארץ ופוסקין צדקה כל אחד ואחד. במוסף משי"ב הרו"ח.
בשמחת תורה קורין וזאת הברכה עד ובגאותו שחקים וחתן תורה מי כאל ישורון ומשלים התורה. וחתן בראשית קורא בראשית ברא עד אשר ברא אלהים לעשות ואומר קדיש לפי שאין אומרים קדיש עד שיקרא כל הקרואים. וקורא המפטיר ביום השמיני עצרת ומפטיר בראש יהושע מן ויהי אחרי מות עד ואמץ. במ"ש ובמוצאי יום טוב מתפלל באתה חונן אתה חוננתנו ומבדיל על הכוס ואין אומר על הנר אלא במ"ש ובמוצאי יום הכפורים.
